לבונינגטון קפה קשה להיקלע במקרה. הוא ממוקם בבלוק פנימי ונידח, בשכונת ווקסהול. כשחברה עברה לגור בסביבה, נתקלנו במסעדה הצמחונית, בה מבשל כל יום שף אחר. הצצנו ונשארנו. האווירה תמיד חמה ופשוטה, זרוקה. מזכירה את פלורנטין. אין שני כסאות אחים, או שתי צלחות מאותו סט. האוכל מצוין, בישול צמחוני שורשי ולא יומרני, וזול – עשרה פאונד לשלוש מנות, כשאת היין מותר ואף רצוי להביא לבד. הערבים שהעברנו שם ליד האח הסתיימו בבישום קל, כי מי חוזר הביתה עם חצי בקבוק?

כך גם קרה שערב אחד נסכתי אומץ, והעזתי לשאול את מרגרט, טבחית בחסד ואושיה במקום, איך מצטרפים לסבב הבשלנים. והנה, ענת הקטנה, בשלנית ביתית שמדי פעם מכינה ארוחת ערב לזוג וגומרת עם אוכל לעשרים, מתחילה לבשל במסעדה ממש.

רציתי להכין אוכל ישראלי כמו זה שאני מתגעגעת אליו. להשוויץ במקורותיי ויכולותיי. וכל זה צריך להיות בפחות מ-10 פאונד, כך שמרק קרם הפלפלים ירד מהפרק. אני הולכת על פשוט ומוכר, לפעם הראשונה. ברור לי שכל מה שיכול להשתבש ישתבש. את המצרכים אני מביאה לבית הקפה יום קודם. בשעה שש יושבות צמד השפיות ומעשנות ליד האח. הכול מוכן והמטבח מצוחצח לקראת הסרוויס. משחק ילדים? יום לאחר מכן, שמונה בערב, אני עוד מקפיצה, קוצצת, מערבבת ומועדת. המטבח נראה כמו מסיבת סוף שנה לגיל הרך: אחרי. את ישבני הצילו שלוש חברות שפלשו למטבח בסיום הערב, הפשילו את שרוולי החליפות, ושכשכו את הגוצ'י שלהן במי סבון כשהן מסייעות בשטיפת הכלים וסידור הפוגרום. עברית הן לא קוראות, ספסיבה!

אחר כך מספרות לי מרגרט וראשל בתפקיד המנטוריות שלא המצאתי את ההיסטריה של הפעם הראשונה, ואחר כך זה כבר מסתדר. בחיי שהן צדקו. הפעם השנייה הייתה כל כך רגועה, שהחלטתי להפציץ בארוחה מסובכת לט"ו בשבט כבר בפעם השלישית. עם שחקנית חיזוק מהארץ הכנו ממולאים מתקתקים, מרק ערמונים, קציצות קשיו ועוד, הכול בשילוב פירות יבשים ואגוזים כרוח החג. הבלגן אולי שוחזר במלואו, אבל הפידבק היה שווה כל רגע של טירוף. 'מתי את שוב כאן?' שאל שולחן אחר שולחן. 'אנחנו לקוחות קבועים, וכזה אוכל עוד לא היה פה'.,

העתקתי לכאן טקסט שכתבתי לפני יותר משנה. מאז עברו תחת ידיי חמש מאות קילו בצל ולא מעט שוקולד. במרץ השנה קיבלתי יום קבוע. ועדיין אני שואלת את עצמי איך הפכה הדוקטורנטית הענוגה לשפית קשוחת יום. מדי פעם מביטה בחדר עמוס לקוחות ומאבדת קצת שיווי משקל. אבל ההצגה נמשכת. פעם בשבועיים ביום ראשון, הקרוקס ואני נהנים מכל רגע.

מגיעים ללונדון? כתבו לי: anet444@hotmail.com, או קפצו לביקור: www.bonningtoncafe.co.uk

קנולי

לחצו כאן להיכנס לאתר הרשמי של BONNINGTON CAFE

The Bonnington Cafe
11 Vauxhall Grove
London
SW8 1TD

anet444@hotmail.com